Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 29a

אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס: הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית, הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.

Traduction

MISHNA: These are the cases of young women for whom there is a fine paid to their fathers by one who rapes them: One who engages in intercourse with a mamzeret, or with a Gibeonite woman [netina], who are given [netunim] to the service of the people and the altar (see Joshua 9:27), or with a Samaritan woman [kutit]. In addition, the same applies to one who engages in intercourse with a female convert, or with a captive woman, or with a maidservant, provided that the captives were ransomed, or that the converts converted, or that the maidservants were liberated when they were less than three years and one day old, as only in that case do they maintain the presumptive status of a virgin.

Rachi non traduit

מתני' אלו נערות. דוקא נערה משהביאה שתי שערות עד שתבגר והם ששה חדשים שבין נערות לבגרות אבל קטנה ובוגרת אין להם קנס:

שיש להן קנס. אם אנסה אדם נותן לאביה חמשים כסף כדכתיב ונתן האיש השוכב וגו' (דברים כ''ב:כ''ט):

הבא על הממזרת. בגמרא פריך אבל כשירות לא ומשני פסולות איצטריכא ליה לאשמועינן:

נתינה. מן הגבעונים והיא אסורה לקהל דדוד גזר עליהם כדאמרינן ביבמות (ד' עח:) ועל שם ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים וגו' (יהושע ט':כ''ג) קרי להו נתינים:

כותית. קסבר גירי אריות הן וישנן בלאו לא תתחתן בם (דברים ז':ב'-ג'):

ועל השבויה. ישראלית שנפדית פחותה מבת שלש שנים דבחזקת בתולה היא שאפי' נבעלה בשביה בתוליה חוזרים:

Tossefoth non traduit

מתני' אלו נערות. הבא על הנתינה. פי' בקונטרס דדוד גזר עליהם שלא לבא בקהל והיינו משום עבדות כדאמרינן בהערל (יבמות עח:

ושם) ואין נראה לר''ת דהא משמע בגמרא (ע''ב) דנתינה הויא דאורייתא דקאמר ממזרת ונתינה איכא בינייהו למ''ד ראויה לקיימה כו' משמע דהויא דאורייתא דהא בקראי פליגי ובריש יש מותרות (יבמות דף פה: ושם) אמרינן ממזרת ונתינה איכא בינייהו מ''ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ועוד דתנן (מכות דף יג.) אלו הן הלוקין ממזרת ונתינה לישראל משמע דלקי עלה מדאורייתא דומיא דכל הנך דחשיב התם ומיהו איכא למימר דבכל הנהו נקט נתינה אגב ממזרת וכן צריך לומר ע''כ לרבא למאי דס''ד בהערל (יבמות דף עו. ושם) דבגירותן לית להו איסור חתנות ומ''מ אין נראה לר''ת פירושו דהא מסיק רבא בהערל (ג''ז שם) דבגירותן אית להו איסור חתנות וכל היכא דחשיב נתינה בהדי ממזרת איירי בגירות כמו הכא דבנכריותה לית לה קנס כדאמרינן לעיל בפ''ק (כתובות דף יא. ושם) יהבינן לה קנס ואזלה ואכלה בנכריותה וכן בקדושין בפרק האומר (דף סו:) תנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה כגון ממזרת ונתינה כו' ועוד לפירוש הקונטרס כיון דעבדות ממש גזר עלייהו שמתוך כך נאסרו לבוא בקהל משום לא יהיה קדש א''כ אמאי יש לה קנס הא תנן בהדיא במתניתין דשפחה אין לה קנס ואי משום דנתינה מנטרא נפשה הא אמרינן בירושלמי דשפחה אפילו משומרת אין לה קנס ועוד דתנן בפרק עשרה יוחסין (קידושין דף סט.) דחרורי ונתיני מותרים לבא זה בזה ואמאי והא חרורי אסירי בשפחה כדתנן (גיטין דף מא.) לישא שפחה אינו יכול ומיהו הא י''ל דלאו ממש גזר עלייהו עבדות לאסור בלא יהיה קדש ונראה לר''ת דנתינה אסורה דאורייתא משום לא תתחתן כדמסיק רבא בהערל (יבמות דף עו. ושם) ודוד לא גזר עלייהו אלא שיעבוד ולאו לאוסרן בבנות ישראל דהא אסירי וקיימי מלאו דלא תתחתן אלא כדי שלא יטמעו בישראל והא דגזר בהו טפי מבשאר פסולי קהל משום דהוו אומה שלימה והא דקאמר התם כל מי שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי לידבק בהן לא לישא מהן אלא להיות בן חורין כמותן וכן הא דקאמר התם בימי רבי בקשו להתיר נתינים א''ר אם חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר לא שהיו רוצים להתירם לבא בקהל דהא מדאורייתא אסירי אלא בקשו לפטרן מעבדות להיות בני חורין ואמר להו רבי דאין יכולין להפקיע חלק מזבח ואע''ג דקיימא לן דהפקר ב''ד היה הפקר היינו לצורך אבל זה אינו צורך כל כך ומיהו בירושלמי משמע כפי' הקונט' בפ' עשרה יוחסין דקאמר התם נתינים יהושע ריחקם כלום ריחקם אלא משום פסול משפחה דא''ת משום פסול עבדות אלא מעתה הבא על הנתינה לא יהיה לה קנס משמע משום דיהושע גזר עליהם נפסלו מלבא בקהל וגזרת יהושע ודוד הכל גזירה אחת היא כדמוכח בהערל (שם דף עט.) ומיהו בירושלמי איכא למימר דסבר כמו שהיה ס''ד דרבא מעיקרא בהערל דבגירותן לית להו איסור חתנות ועוד י''ל דריחקן היינו שלא יטמעו בהן והא דאמרינן בהאומר בקדושין (דף סח:
ושם) נכרית מנא לן דלא תפסי בה קדושין דכתיב לא תתחתן בם אומר ר''ת דאסיפיה דקרא סמיך ובתו לא תקח לבנך אבל רישיה דקרא מיירי בגירות וכענין זה מצינו בהערל (יבמות דף עט.) דפריך גבי בני שאול והכתיב לא יומתו אבות על בנים וע''כ לא פריך אלא מסיפא דקרא איש בחטאו יומתו דרישא דקרא מוקמינן ליה לפסול קרובים לעדות בפרק החובל (ב''ק דף פח.) ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כז:):

ועל הכותית. פירש בקונטרס דקסבר כותים גירי אריות הן וישנן בלאו דלא תתחתן וזהו לפי שיטתו כדסלקא דעתין מעיקרא בהערל (יבמות דף עו. ושם) דבנכרותן אית להו איסור חתנות ומה שפי' דקסבר כותים גירי אריות הן ל''נ לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דא''כ עובדת כוכבים היא ועובדת כוכבים אין לה קנס כדפריך בפ''ק (לעיל כתובות יא.) יהבינן לה קנס ואזלה ואכלה בנכריותה ועוד דבגמרא מוקי מתני' כר''מ ור''מ אית ליה דגירי אמת הן ואע''ג דכולה מתניתין לא אתיא כר''מ דהא בתו אמר בגמרא דלא אתיא כוותיה מ''מ בהא דסבר דגירי אמת הן אתיא כוותיה דהא בשור שנגח ד' וה' (ב''ק דף לח:

ושם) מסקינן דשור ישראל שנגח שור של כותי פטור משום דקנס הוא דקניס רבי מאיר בממונם אע''ג דמן הדין חייב דגירי אמת הם ופריך ממתני' דהכא דכותית יש לה קנס ואי ס''ד דקנס הוא שקנס ר''מ בממונם ה''נ לקנוס כו' אלמא דמתניתין דהכא סברה דגירי אמת הן וא''ת אם כן מאי קמ''ל פשיטא דיש לה קנס דישראלית גמורה היא וי''ל דס''ד דלא יהבינן לה קנס שלא יטמעו בהן וא''ת למ''ד בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עו.) דפסול כותים משום דעבד ושפחה נטמעו בהן אמאי יש לה קנס נימא לה אייתי ראיה דלאו שפחה את ושקילי לשמואל דאמר (ב''ק דף מו:) אין הולכין בממון אחר הרוב ואפילו לרב אי דאזיל איהו גבה ה''ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ויש לומר דכל אחת מוקמינן לה אחזקת אבהתא שהיו כותים אע''ג דלענין פסול לא מוקמינן לה אחזקתה לענין קנס מוקמינן להו שלא יהא חוטא נשכר ואם תאמר ואמאי לא חשיב נמי אלמנה לכ''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וי''ל דבפסול כהונה לא קמיירי והא דלא תני מצרי ואדומי משום שיש להם היתר [א''נ לא חשיב אלא חייבי לאוין] אבל קשה דליתני מחזיר גרושתו משניסת ונבעלה שלא כדרכה ואע''ג דאמרי' בפ' עשרה יוחסין (קדושין עח.) הכל מודים שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה מ''מ לר''ע דאמר אין קדושין תופסין במחזיר גרושתו ליתני ועוד הוה מצי למיתני יבמה לשוק [ועבד הבא על הכותית הולד ממזר ויש לה קנס. ת''י] וי''ל דתנא ושייר ואע''ג דבפ''ק דקדושין (דף טז:) דייק תנא תני אלו ואת אמרת תנא ושייר הכא דתני בסיפא ואלו שאין להם קנס לא שייך למידק הכי כדאשכחן בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) דקתני ואלו פסולן בקדש ואלו שאין פסולן בקדש ומשייר ברישא ובסיפא ועי''ל דהכא לא חשיב אלא פסולי קהל:

והבא על הגיורת. חילקן לשנות חייבי לאוין לחודייהו וגיורת ומשוחררת דכשירות הן לחודייהו וחייבי כריתות לחודייהו משום דבעי למיתני סיפא אע''פ שהם בהכרת כו' אבל באלו הן הלוקין (מכות יג.) לא תני אלא הבא אחד על כולם:

הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה — יֵשׁ לָהֶם קְנָס, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת — אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.

Traduction

Similarly, one who engages in intercourse with his sister, i.e., he rapes her, or with his father’s sister, or with his mother’s sister, or with his wife’s sister, or with his brother’s wife, or with his father’s brother’s wife after they divorced, or with a menstruating woman, there is a fine paid. Although there is karet for engaging in relations with any of the women enumerated in this list, one is liable to pay the fine because there is no court-imposed capital punishment. In cases where there is a court-imposed death penalty, the rapist would be exempt from paying the fine.

Rachi non traduit

ועל אשת אחיו. שנתקדשה לו לאחיו וגירשה שאין בה מיתה אלא כרת:

ועל אשת אחי אביו. שנתקדשה לו וגירשה:

אע''פ שהן בהכרת הרי אין בהם מיתת ב''ד. וכרת לא פטר ליה מן התשלומין:

Tossefoth non traduit

ועל אשת אחיו. פר''ח דפריך בירושלמי אשת אחיו ולא יבמה היא לו וזקוקה לו ומה קנס וכרת שייך בה ומשני בשיש לו בנים מאשה אחרת ואיירי במת מן האירוסין והוא הדין דהוה מצי לאוקמה כשגירשה וקשה לר''י ב''ר אברהם לרב פפא דמוקי הך מתניתין במפותה בפרק בן סורר (סנהדרין דף עד. ושם) תקשי דהיכי מצי לאוקומי הכי הא נתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה (לקמן כתובות דף לח.) וכיון דלעצמה מפותה אין לה קנס כדאמרינן בגמרא (לקמן כתובות מ.) ובריש נערה משום דמדעתה עבדה וכ''ת דקסבר תנא דמתניתין כר''ע דברייתא דקנסה לאביה הוי אם כן אכתי תיקשי ליה סיפא דקתני (שם לו:) הבא על בתו פטור משום דקם ליה בדרבה מיניה תיפוק ליה דקנסה לאביה הוי דאי לעצמה תיקשי ליה דמחלה וממה נפשך תקשי סיפא ומיהו בירושלמי מוקי לה כשבא עליה עד שלא מת ומת והוא הדין עד שלא בגרה ובגרה ולמאי דאמר בירושלמי דמפותה אינו פטור אלא מבושת ופגם אבל קנס אינה יכולה למחול אתי שפיר ומיהו בש''ס דידן משמע דאין לה אפי' קנס דמוקי הא דאלו הן הלוקין לקמן בגמ' (כתובות דף לב.) ביתומה ומפותה שאין לה קנס:

גְּמָ' הָנֵי נְעָרוֹת, פְּסוּלוֹת אִית לְהוּ קְנָס, כְּשֵׁירוֹת לָא?! הָכִי קָאָמַר: אֵלּוּ נְעָרוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְנָס — הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית.

Traduction

GEMARA: The Gemara wonders: Is it these young women with flawed lineage listed in the mishna, for whom there is a fine paid if they are raped, while for young women with unflawed lineage, no, there is no fine? The Gemara explains that this is what the tanna is saying: These are the young women with flawed lineage for whom there is a fine paid if they are raped. This is not a comprehensive list; rather, the tanna enumerates those young women for whom a fine is paid despite their flawed lineage: One who has relations with a mamzeret, or with a Gibeonite woman, or with a Samaritan woman.

נַעֲרָה אִין, קְטַנָּה לָא. מַאן תַּנָּא?

Traduction

The mishna teaches the halakha with regard to a young woman, from which the Gemara infers: With regard to a young woman, yes, one is liable to pay the fine if he rapes her, but with regard to a minor, no, one is not liable to pay the fine. Who is the tanna who maintains that one is liable for raping a young woman but not a minor?

Tossefoth non traduit

נערה אין קטנה לא. תימה מנא ליה דלמא לא אתי למעוטי אלא בוגרת דהא משמע בס''פ ארבע מיתות (סנהדרין דף סו:) גבי הא דתנן אינו חייב אלא עד שתהא נערה בתולה מאורסה דאי הוה תני אלא על נערה בתולה כו' הוה מוקמינן לה אפילו כרבנן ולא הוה אתי למעוטי קטנה אלא בוגרת ותירץ ריצב''א דאסיפא דמתניתין סמיך דתנן (לקמן כתובות דף מ:) כל מקום שיש מכר אין קנס:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא: קְטַנָּה מִבַּת יוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. וּמִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס, וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר.

Traduction

Rav Yehuda said that Rav said: The tanna is Rabbi Meir, as it is taught in a baraita: With regard to a minor from the age of one day old until she grows two pubic hairs, there is the possibility of sale for her, as her father may sell her as a Hebrew maidservant, but there is no fine paid for her if she is raped. And once she grows two pubic hairs, from that point until she matures into a grown woman there is a fine for her, as during that period she is a young woman, with regard to whom the Torah law of a rapist and a seducer applies, but there is no possibility of sale for her. Once she grows two hairs she is no longer under her father’s control and can no longer be sold. This is the statement of Rabbi Meir, as Rabbi Meir would state a principle: Any place where there is a sale, there is no fine; and any place where there is a fine, there is no sale.

Rachi non traduit

גמ' ר''מ היא. כדמייתי ברייתא לקמיה:

יש לה מכר. יש לאביה בה זכייה למכרה לשפחות:

ואין לה קנס. שהבא עליה אינו חייב קנס:

ואין לה מכר. כדתניא (ערכין דף כט:) יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק''ו מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס. קְנָס אִין, מֶכֶר לָא?! אֵימָא:

Traduction

And the Rabbis say: With regard to a minor from the age of three years and one day old until she matures into a grown woman, there is a fine for her. The Gemara asks: Is that to say that a fine, yes, there is, but a sale, no, there is not? Do the Rabbis maintain that the father has no right to sell his minor daughter? The Gemara emends the text: Say:

Rachi non traduit

מבת ג' שנים ויום אחד. שהיא ראויה לביאה:

מכר לא. בתמיה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source